הבנק מעמיד לרשות חלק מהלקוחות שלו מסגרת אשראי שבה הוא יכול להשתמש תמורת ריבית שמוסכמת מראש. במאמר הבא נסביר איך בודקים מהי המסגרת הקיימת, כיצד ניתן להגדיל אותה ומה היתרונות או החסרונות של מהלך כזה. כמו כן, נבין כיצד המסגרת משפיעה גם על הדירוג הנוכחי שלנו וגם על היכולת לקבל הלוואות טובות בעתיד
מאפיינים של מסגרת עובר ושב בבנקים מסחריים
חשבון עובר ושב, או בקיצור עו”ש, הוא הכלי הפיננסי העיקרי שמשמש אותנו ברמה היום יומית מול כל הבנקים המסחריים. מטרת החשבון היא לאפשר לנו להקפיד כספים, למשוך אותם ולשלם הוצאות עקיפות או ישירות. החשבון גם מחובר לכרטיס האשראי, הוראות קבע והמחאות ולכן מעקב אחריו הוא קריטי למימון אורח החיים של משק הבית והמשפחה.
בכל חשבון עובר ושב גם יש מסגרת מסוימת – שנקראת מסגרת אשראי. זו מסגרת שמוקצית ללקוחות על ידי הבנק, במטרה לאפשר להם לבצע פעולות גם כאשר החשבון נמצא במצב של חריגת יתר. ככל שהמסגרת גבוהה יותר, כך נוכל לבצע יותר פעולות ב”מינוס”, או ב”חריגת יתר”. עם זאת, על הפעולות האלה אנחנו משלמים ריביות ועמלות. התנאים קבועים מראש בין הבנק לבין הלקוחות וכדאי להסתכל עליהם כאשר בוחרים איפה ומתי לפתוח חשבון.
הריבית על המסגרת ואיך היא משפיעה עלינו
חשוב לזכור שכל הסכם להעמדת מסגרת עובר ושב מעיד על הנכונות של הבנק לאפשר ללקוחות שלו למשוך כספים או לבצע חיובים בחשבון, למרות שהם נמצאים ביתרה שלילית. מצד שני, הבנק כמובן לא עושה את זה רק מתוך נימוקים מוסריים או טכניים – אלא כדי לייצר לעצמו הכנסה. במובן מסוים, תקרת מסגרת האשראי משרתת את האינטרסים של כל הגורמים המעורבים: גם שלנו בתור לקוחות וגם של הבנקים שיש להם רצון לייצר הכנסות ולהרוויח כסף.
הצד השני של המטבע הוא שתמורת האשראי אנחנו משלמים ריבית בשיעור שהסכמנו עליו מראש או שמעודכן מעת לעת על ידי הבנק, באישורנו כמובן. כמו כל הלוואה, גם מסגרת אשראי עולה לנו כסף. הריבית היא פונקציה של גובה הסכום כי היא נקבעת באחוזים – וככל שהמסגרת תהיה גבוהה יותר ונחרוג ממנה, כך גם נשלם יותר.
היתרונות של הגדלת מסגרת עובר ושב
כמובן שיש המון יתרונות להגדלת מסגרת. ראשית, היא משמשת בתור הלוואה למסורבים שלא יכולים לקבל מימון מגופים אחרים. שנית, צריך להכיר את היתרונות הבאים:
- ניתן לממן הוצאות גם בשוטף
- לא צריך לקחת הלוואה
- לא מערבים גופים חוץ בנקאיים
- ניתן לעקוב בקלות יחסית אחר ההוצאות בחריגת יתר
- אפשר להמשיך לשלם בהמחאות ובאשראי
הגדלת המסגרת לא מתאימה לכל אחד. היא יכולה לסייע למי שרוצים לממן הוצאות שוטפות לתקופה קצרה גם במצב של חריגת יתר או היעדר הכנסות, אבל היא פחות משתלמת אם מתרגלים לחיות תחת מינוס. בהקשר הזה, מאוד חשוב להצביע גם על החסרונות של החריגה ועל כלים שבהם אפשר להשתמש כדי להימנע ממנה.
החסרונות של הגדלת מסגרת אשראי
החיסרון העיקרי של הגדלת מסגרת בא לידי ביטוי בכך שזה עולה לנו כסף. ברוב המקרים, הריבית והעמלות שנשלם על הגדלת המסגרת יהיו יקרים יותר מאשר רוב ההלוואות שאותן נוכל לקבל דרך Loan4all בשוק החופשי – בין אם אלו יהיו הלוואות בנקאיות או הלוואה מגוף חוץ בנקאי (חברת ביטוח, חברת אשראי, חברה פרטית וכן הלאה).
עוד חיסרון עלול להיות אורח חיים שמבוסס על חריגת יתר ממסגרת האשראי ולא מייצג נאמנה את ההכנסות האמיתיות שלנו. בעוד כל הלוואה אנחנו בסופו של דבר צריכים להחזיר בתנאים כאלה ואחרים, הבנק לא ממש מעודד אותנו להשלים את הכסף ולהחזיר את המסגרת. במקרים כאלה, אנחנו עלולים להתרגל לחיות במינוס ולשלם עוד הרבה כסף מדי חודש לבנק ולמי שמממן עבורנו את האשראי הזה.
השפעת מסגרת אשראי על דירוג
עוד משהו שצריך להביא בחשבון זה את ההשפעה של חריגת יתר על דירוג אשראי שיש לכולנו. הדירוג הוא כלי שבו בנק ישראל והבנקים המסחריים משתמשים על מנת להעריך את היכולת שלנו להחזיר הלוואות, אז האינטרס שלנו הוא להעלות אותו. הבעיה היא שבמצבים של חריגת יתר הדירוג נפגע ויורד. אז לא רק שאנחנו משלמים יותר על “הלוואה” – אנחנו גם לא נוכל לקבל עוד הלוואות חדשות בתנאים טובים בעתיד.
ברוב המקרים נוכל לצמצם BDI שלילי על ידי הקטנת החוב הקיים בתוך המסגרת. במקרים אחרים, יהיה אפילו משתלם יותר לקחת הלוואה חיצונית ולהשתמש בה כדי לסגור את המינוס, מאשר להגיע למצב של ניצול גבוה מתוך המסגרת הקיימת. באחוז ניצול מסגרת של מעל 95% לדוגמא, סביר להניח שהדירוג יפגע דרמטית.
טיפים לצמצום ניצול המסגרת
הדרך הנכונה להסתכל על מסגרת האשראי הקיימת בחשבון העובר ושב שלנו בבנק היא בתור כלי פיננסי. הבנק מעניק לנו מסגרת והיא באמת יכולה לעזור לנו בחודשים ספציפיים שבהם התזרים לא מאפשר לממן את ההוצאות השוטפות או העקיפות, אבל לא כדאי להתרגל אליה. מנגד, כן צריך כל הזמן לעקוב אחר המסגרת ולוודא שאנחנו יודעים כמה ריבית משלמים עליה.
עוד טיפ חשוב הוא לנהל את ההוצאות של משק הבית רק לפי ההכנסות הריאליות. עלינו לדעת כמה כסף באמת מגיע לחשבון הבנק, כמה כסף יוצא ממנו ואיזה התחייבויות קודמות עלולות לגרום לנו לחריגת יתר גם בעתיד. לאחר מכן, נוכל להתמקד בקטגוריית ההוצאות ולהדק את החגורה בכל הסעיפים שאינם מחויבי המציאות: החל מתיירות, מסעדות ופנאי או נופש ועד תשלומי אחזקה על רכב פרטי. בתום השנה, נראה היטב איך צמצום בהוצאות הקטנות עושה הבדל גדול.
