קרנות פילנתרופיות יכולות לספק מימון למספר סוגים של מוסדות כדי לקדם מטרות ציבוריות. בשביל לקבל את כספי הקרן צריך להגיש בקשה מנומקת, לתמוך בה עם אישורים ולעמוד בקריטריונים הרלוונטיים לתחום הפעילות.
מי מקים קרנות פילנתרופיות?
לרשות העמותות עומדים מספר סוגים של קרנות סיוע. קרנות פילנתרופיות עשויות להיות מוקמות על ידי משפחות או על ידי ארגונים וחברות. סיווג זה מבדיל בין קרנות פרטיות וציבוריות/קהילתיות. בנוסף, ניתן לסווג את הכספים הללו לשלושה סוגים עיקריים בהתבסס על המהות התפעולית שלהם:
- קרנות תפעול: קרנות אלו מנהלות בעצמן פרויקטים קהילתיים שונים.
- כספים לחלוקת מענקים: קרנות אלו מממנות פרויקטים או חלקים מהם, התומכות בחזון של עמותות אחרות ללא מעורבות מנהלית בפרויקטים.
- קרנות משולבות: חלק מהקרנות ממזגות את פעילות המימון של עמותות אחרות עם ביצוע פרויקטים שהן יוזמות.
מה הקריטריונים שהקרן צריכה לעמוד בה?
קרן פילנתרופית צריכה לעמוד במספר קריטריונים:
- עקרון אי חלוקת הרווחים: כישות ממגזר שלישי, על הארגון לפעול ללא מניעי רווח.
- קרנות פילנתרופיות חייבות להיות בבעלות פרטית ובניהול עצמי, ואינן יכולות להיות קשורות למוסדות ממשלתיים או מקומיים.
- כמו גופים אחרים ללא מטרות רווח, כגון עמותות, גם קרן פילנתרופית חייבת להחזיק במסמך משפטי המתאר את התנהלותה, מטרותיה וכדומה. אולם, בניגוד לעמותה, שבה יש אסיפה כללית המורכבת מחברי העמותה, קרנות פילנתרופיות אינן מבססות את המבנה שלהן על חברות.
- קרן פילנתרופית צריכה לפעול במטרה לקדם מטרות ציבוריות. במילים אחרות, היא אינה יכולה לפעול מתוך כוונה להועיל רק למעגל המשפחה והחברים של המייסדים או המנהלים.
- על הקרן להחזיק בנכס פרטי כלשהו, כגון הון פיננסי או נדל”ן, שאותו היא מייעדת לקידום מטרותיה.
באיזה תחומים ניתן לקבל כספים של קרנות פילנתרופיות?
קרנות פילנתרופיות פועלות במגוון רחב של תחומי פעילות. חלק מהקרנות מתמקדות אך ורק בנושאים ספציפיים, ומעבירות כספים לעמותות העוסקות אך ורק בנישה זו. אחרים מממנים פרויקטים חברתיים על פני קשת רחבה של נושאים בהתבסס על החלטותיהם. לכן, כאשר בוחנים מאגר מידע של קרן פילנתרופית, חשוב להבין לא רק את תחום ההתמחות של הקרן אלא גם את סוגי הפרויקטים שבהם ישקיעו מימון חלקי או מלא:
- חינוך
- שירותי בריאות
- שירותי רווחה
- אומנות ותרבות
- מדע וטכנולוגיה
- מחקר רפואי
- פיתוח פרויקט זכויות אדם
- שיפור חברתי ומימון פרויקטים רב תחומי
- איכות הסביבה
- סיוע למוסדות דת שונים
- פיתוח של קהילות או קבוצות אוכלוסייה ספציפיות
מי המוסדות שמקבלים מימון מקרן פילנתרופית?
הסוג הראשון הוא מלכ”רים, העוסקים בפעילות קהילתית בארץ ובחו”ל. השני הוא בתי חולים ומוסדות רפואיים המשתמשים בכספים לסבסוד שירותי רפואה לעניים ולהקמת מחלקות נוספות. השלישית היא חברות מכוונות רווח ואף אנשים פרטיים העוסקים בתחום ההתמחות של הקרן. הסוג הרביעי הוא רשויות מקומיות ומוסדות לאומיים המקבלים מימון מקרנות שונות. לשם השוואה, חלק מהקרנות הפילנתרופיות מגיעות גם למשקי בית פרטיים למטרות כמו מלגות ללימודים באוניברסיטה לבני משפחות נזקקות.
איך מקבלים כסף מקרן פילנתרופית?
לעתים קרובות עמותות מתמודדות עם האתגרים הבירוקרטיים הקשורים בהגשת בקשה לקרן פילנתרופית. זוהי תוצאה פשוטה של היצע וביקוש, כאשר כמות הכספים מוגבלת בהשוואה למספר הארגונים הזקוקים לסיוע.
איך מגישים בקשה?
הגשת בקשה לקרן פילנתרופית כרוכה בדרך כלל בגלישה בעמותות הרשומות במאגר הקרנות הפילנתרופיות באתר וזיהוי הקרנות התומכות בנישה הרלוונטית. מרבית המימון שמעניקים קרנות הינו ספציפי לפרויקט, לכן רצוי להכין מסמך המפרט את הפעילות (בעברית ובאנגלית) ומהות הפרויקט אליו מבקשים מימון.
איך מגדילים את הסיכוי לקבל כסף מקרן פילנתרופית?
חשוב לזכור שהקרנות הללו מקבלות פניות רבות במהלך השנה מגופים שונים ואינן יכולות לממן את כל הפרויקטים הנלווים בדרכן. לפיכך, מומלץ לפנות למספר קרנות פילנתרופיות במקביל ולהציג את הבקשה בנימוס ובכבוד, לרבות היסטוריה מקיפה של פעילות העמותה ופרויקטים שבוצעו עד כה.
במקרים רבים, מסמכים נוספים או תוכנית ביצוע פרויקט עשויים להידרש לבחינה רצינית של הבקשה. קרנות אלו בדרך כלל תומכות רק בעמותות ללא מטרות רווח, ולכן חיוני שיהיו את כל האישורים הדרושים לפני הגשת הבקשה.
מה היתרונות של קבלת כספים?
קרנות פילנתרופיות מעניקות כספים ומשאבים לתועלת הציבור ולא לשם רווח. המשמעות היא שברוב המקרים, ניתן יהיה לקבל את כספי הכסף ללא תמורה. שלא כמו הלוואות שאותן צריך להחזיר עם הלוואות וריביות, הקרן מספקת את הכסף בחינם.
כמה קרנות יש בישראל?
לפי ויקיפדיה, בישראל פועלות כ-200 קרנות מקומיות וכ-1,500 קרנות זרות. בישראל קיימים חמישה מקורות לתרומות ולפילנתרופיה: פילנתרופיה פרטית מתורמים גדולים ומהציבור הרחב, פילנתרופיה מוסדית, מענקים מארגונים מממנים (קרנות), פילנתרופיה עסקית ותרומות מחו”ל של יהדות התפוצות ומפלגות נוספות.
