מודעות המבטיחות "הלוואה מיידית", "אישור לכולם" או "מחיקת BDI שלילי" מציפות את הרשת. על פניו הן נראות מפתות במיוחד בתקופה שבה יוקר המחיה מרקיע שחקים עגלה!. אך תחקיר פורנזי מקיף שערכנו החודש (דצמבר 2025) על אחת ההצעות הפופולריות ברשת, חושף תמונה מדאיגה של סיכוני סייבר, עלויות מטורפות והבטחות שווא שיכולות לסבך אתכם לשנים.
לפני שאתם מוסרים את מספר תעודת הזהות שלכם בטופס הבא, הנה מה שאתם חייבים לדעת.
רקע משפטי: מהו "חוק אשראי הוגן"?
כדי להבין את המלכודת, חשוב קודם כל להכיר את החוק עליו המלווים מסתמכים.
במהלך חודש אוגוסט בשנת 2017 עבר בכנסת חוק העונה לשם "חוק אשראי הוגן". החוק למעשה מהווה תחליף לחוק ישן יותר שנקרא "חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות". מטרתו העיקרית של חוק זה היא להגן על אותם אנשים שלוקחים הלוואות מגופים פיננסים חוץ בנקאיים, אך כיום הוא רלוונטי לכולם.
מה השתנה בחוק?
כאשר אנו מדברים על חוק אשראי הוגן אנחנו למעשה מדברים על חוק אשר מגדיר מחדש את כל נושא ההלוואות שניתן לקבל מגופים פיננסיים שונים. בעבר, החוק הישן היה מגדיר רק את ההלוואות הניתנות על ידי גופים חוץ בנקאיים. כיום, חוק אשראי הוגן מתייחס לכל הגופים הפיננסיים הקיימים – בנקים, חברות ביטוח וגופים פרטיים כאחד.
על מי החוק מגן?
חשוב לדעת כי חוק אשראי הוגן תקף לגבי כל אדם יחיד בישראל וגם לכל תאגיד בישראל. הכוונה היא שהחוק תקף לכל אדם במדינת ישראל, לא משנה אם הוא עוסק פטור או עוסק מורשה, לא משנה אם הוא שכיר או בעל עסק. החוק תקף גם לגבי כרטיסי אשראי הניתנים לבתי עסק קטנים ובינוניים.
תקנות רגולטוריות ונוסחת הריבית
עד לקביעת חוק אשראי הוגן לא הייתה הגבלה גורפת ואחידה לגובה הריבית שגוף פיננסי יכול לקחת על הלוואה. החוק החדש קבע מנגנון חישוב לריבית המקסימלית (שבבסיסו עמד על 2.25 אחוז במכפלה עם העלות הממוצעת שנלקחת על אשראי שאינו צמוד). החוק קובע גם מהי ריבית הפיגור הגבוהה ביותר שניתן לקחת ומתי ריבית מסוימת הופכת להיות ריבית פלילית. כמו כן, הוא מגדיר מהי העלות הממשית של האשראי ומהם העונשים הצפויים לגופים פיננסיים שעברו על החוק.
1. המלכודת בפועל: כשהחוק מגן עליהם, לא עליכם
מלווים רבים מנופפים בדגל "חוק אשראי הוגן" ומזהירים מפני "סנקציות פליליות". זה נשמע מרגיע ויוצר תחושת ביטחון, אך בפועל – ההגנה שהחוק מספק מאפשרת להם לגבות ריביות גבוהות מאוד באופן חוקי.
המספרים האמיתיים מאחורי החוק (נכון ל-2025)
נכון לדצמבר 2025, לאחר שריבית בנק ישראל ירדה ל-4.25%, תקרות הריבית הנגזרות מהחוק הן:
- תקרה חוקית ("אזרחית"): כ-19.25% (מחושב לפי ריבית בנק ישראל + 15%).
- תקרה פלילית: כ-34.25%.
המשמעות: כשהמלווה אומר לכם "אנחנו עובדים לפי החוק", הוא בעצם אומר: "אנחנו גובים מכם ריבית של 19% כי זה חוקי, למרות שזה יקר פי 3 מהלוואה בנקאית רגילה". העובדה שמשהו הוא "לא פלילי", לא הופכת אותו למשתלם כלכלית. זוהי טכניקת שיווק שנועדה לגרום לכם להרגיש בטוחים לשלם מחיר מופקע.
2. סכנת הסייבר: למה הם צריכים את "תאריך הנפקת תעודת הזהות"?
אחד הממצאים החמורים ביותר בתחקיר שלנו נוגע לטפסי איסוף הלידים ("צור קשר"). בטופס שנבדק, נדרש הגולש להזין את תאריך הנפקת תעודת הזהות שלו כתנאי להגשת הבקשה.
למה זה מסוכן?
בספטמבר 2025, מערך הסייבר הלאומי יצא באזהרה חריפה. תאריך הנפקת תעודת זהות, בשילוב עם מספר הזהות שלכם, הוא "מפתח המאסטר" לאזור האישי הממשלתי ולשירותים פיננסיים רבים.
- זהו דגל אדום בוהק: גוף לגיטימי (כמו בנק או חברת ביטוח) יבקש פרטים אלו רק לאחר זיהוי מאובטח ולא בטופס פרסומי פתוח באינטרנט.
- חשש לגניבת זהות: מסירת פרט זה באתר שאינו מאובטח הרמטית עלולה לחשוף אתכם להונאות, לקיחת הלוואות על שמכם והתחזות מול רשויות המס.
3. אשליית "מחיקת BDI": הדרך הבטוחה להפוך ל"לקוח שקוף"
ההבטחה ל"תיקון BDI" או "מחיקת נתונים" נשמעת כמו קסם למי שסורב בבנק. המפרסמים מבטיחים למחוק את ההיסטוריה השלילית שלכם ולאפשר לכם לפתוח דף חדש.
המציאות: אין חיה כזו "מחיקת היסטוריה שלילית" באופן סלקטיבי.
- אי אפשר למחוק אמת: אם חזרו לכם צ'קים, זה רשום. אי אפשר למחוק רישום חוקי ונכון.
- מחיקה מלאה = נזק עצום: הדרך היחידה היא לבקש "הפסקת איסוף נתונים". הפעולה הזו מוחקת את כל ההיסטוריה שלכם, גם החיובית.
- אפקט הבומרנג: ברגע שנמחקתם מהמאגר, אתם הופכים ל"לקוחות שקופים" . עבור הבנקים, לקוח שאין עליו מידע הוא הסיכון הגדול ביותר, מה שיוביל לסירוב אוטומטי למשכנתא או לאשראי עתידי.
טיפ מקצועי: תיקון דירוג עושים רק במקרה של טעות ברישום, וזה נעשה בחינם ישירות מול מערכת נתוני האשראי של בנק ישראל, ללא צורך במתווכים.
4. כמה זה באמת עולה לכם? השוואת מחירים (דצמבר 2025)
כדי להבין את גודל הפער, ערכנו סימולציה להלוואה של 50,000 ש"ח לתקופה של 5 שנים. הפערים בלתי נתפסים:
| סוג ההלוואה | ריבית שנתית משוערת | סך הריבית שתשלמו (בשקלים) |
| הלוואה ממקום העבודה (הכי זול) | 6.69% | כ-8,900 ₪ |
| הלוואה בנקאית ממוצעת | 8.5% – 10% | כ-11,500 ₪ |
| הלוואה חוץ-בנקאית ("אשראי הוגן") | 19.25% | כ-28,300 ₪ |
המסקנה: מי שיבחר בהצעה המפתה מהאינטרנט עלול לשלם כ-20,000 ש"ח יותר על אותה הלוואה בדיוק, לעומת הלוואה ממקום העבודה או קרן השתלמות.
אז מה עושים? 5 כללי ברזל לפני שלוקחים הלוואה
- בדקו זכאות במקום העבודה: בדקו האם מגיעה לכם הלוואה לפי סעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה. זו לרוב האופציה הזולה ביותר במשק.
- אל תמסרו פרטים רגישים בטופס: שם וטלפון זה מספיק. לעולם אל תזינו תאריך הנפקת תעודת זהות בטופס "צור קשר" ראשוני.
- השוו לריבית הפריים: נכון להיום, ריבית הפריים היא 5.75%. כל הצעה שגבוהה מ-12% צריכה להדליק לכם נורה אדומה.
- היזהרו ממחיקת נתונים: אל תשלמו לחברות שמבטיחות "לנקות את ה-BDI". ברוב המקרים מדובר בזריקת כסף לפח או בנזק ארוך טווח.
- קראו את האותיות הקטנות: ודאו שאין עמלות פתיחת תיק נסתרות או קנסות יציאה דרקוניים.
לסיכום: המצב הכלכלי אולי לוחץ, אבל חתימה על הלוואה בריבית של 19% היא לא פתרון – היא פלסטר שעולה ביוקר. השתמשו בידע הזה כדי לקבל החלטות חכמות יותר ולשמור על הכסף והזהות שלכם.
המידע בכתבה זו מבוסס על נתוני בנק ישראל וחוק אשראי הוגן נכון לדצמבר 2025 ואינו מהווה ייעוץ משפטי או פיננסי פרטני.



























